בכל שנה מבוצעים בארץ עשרות אלפי טיפולים בנשים שלא יכולות להרות בעצמן, מהם נולדים אלפי תינוקות שלא היו יכולים להגיח לאוויר העולם בדרך אחרת. טיפולי הפוריות נעים בין מתן כדורים או זריקות והסדרת וסנכרון הביוץ, עם או בלי הזרעות ועד להפריה חוץ גופית שהיא פעולה חודרנית.

קיימת מחלוקת בספרות האם יש קשר בין טיפולי הריון בכלל והפריה תוך גופית בפרט לבין תחלואה ארוכת טווח לילודים.

מחקר חדש ארוך טווח, עצום מימדים, שכלל כרבע מיליון תינוקות, בחן תחלואת לב וכלי דם של ילדים שנולדו לאחר הריונות ספונטניים בהשוואה לילדים שנולדו לאחר טיפולי פריון בכלל והפריה חוץ גופית בפרט. המחקר בוצע על ידי חוקרים מבית החולים סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב, והוצג לאחרונה על ידי ד"ר אבי הרלב, בכנס השנתי ה-59 של איל"ה - האגודה הישראלית לחקר הפוריות.

המחקר השווה בין כ-240 אלף נשים שנכנסו להריון ספונטני וילדו בבית החולים סורוקה, לבין 1,721 נשים שנכנסו להריון באמצעות טיפולי פריון ו-2,603 נשים שהרו באמצעות הפריה חוץ גופית. כל הלידות היו של ילד אחד בלבד. שיעורי התחלואה הלבבית וכן תחלואת כלי דם לאורך השנים היו דומים: 0.6% בקרב תינוקות שנולדו לאחר טיפולי פריון ושיעור דומה בקרב תינוקות שנולדו לאחר הריונות ספונטניים. לא נראתה עלייה בתחלואה הכוללת ולא בתתי תחלואות של לב וכלי דם בקרב ילדים שנולדו לאחר טיפולי פיריון.

מסביר פרופ' אייל שיינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות ב' בסורוקה, שהיה חלק מצוות המחקר: "יש מחלוקת בספרות לגבי התחלואה ארוכת הטווח של ילדים שנולדו לאחר טיפולי פריון. לאור העובדה שאנו עתידים להיחשף ליותר ויותר הריונות לאחר טיפולי פריון, נראה שלפחות מכיוון תחלואת לב וכלי דם ניתן לנשום לרווחה ואין לתינוקות לאחר הפריה חוץ גופית וטיפולי פריון אחרים סיכון מוגבר לתחלואה זאת".

צוות המחקר כלל בנוסף את ד"ר תמר וינשטוק, מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואת הגינקולוגים ד"ר אליהו לויטס, מנהל היחידה לפוריות והפרייה חוץ גופית, ד"ר אסנת ולפיש ופרופ' אייל שיינר ממחלקת נשים ב' בבית החולים סורוקה וד"ר דניאלה לנדאו מחטיבת הילדים בבית החולים סורוקה.

נושאים קשורים:  פוריות,  טיפולי פריון,  IVF,  ילודים,  תחלואה,  מחקרים