סלניום (Selenium) מוזכר לעתים רחוקות כמרכיב תזונתי חיוני, אך חשיבותו בתנגודת לעקה החמצונית מוכרת היטב בעיקר מניסויים בבעלי חיים. על רקע הדברים צוות חוקרים אירופאי ניתח נתונים של מחקר עוקבה פרוספקטיבי רחב היקף EPIC (European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition) תוך התמקדות בקשר בין רמות סלניום וממאירויות הכבד ודרכי המרה. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת Liver International.
עוד בעניין דומה
החוקרים בדקו את רמות הסלניום הקדם אבחוניות ורמות סלנפרוטאין Pי (selenoprotein P) של 121 חולי סרטן תאי כבד, 100 חולי סרטן כיס המרה ודרכי מרה חוץ כבדיות ו 40 חולי סרטן של דרכי מרה תוך כבדיות.
התוצאות מלמדות כי רמות הסלניום וסלנופרוטאין אצל חולי סרטן תאי כבד וממאירויות כיס מרה או דרכי מרה חוץ כבדיות (אך לא אצל חולי סרטן של דרכי מרה תוך כבדיות) היו נמוכות משמעותית מרמות מקבילות בקרב נבדקי ביקורת. רמות גבוהות של סלניום (ובמידה מעט מוגבלת יותר רמות של סלנפרוטאין P) נקשרו קשר הפוך לסיכון לסרטן תאי כבד (יחס הסיכויים לכל עליה של 20μg/L ברמת הסלניום עמד על 0.41, 95% רווח בר סמך 0.23-072, P למגמה <0.0001). ממאירויות כיס המרה ודרכי המרה תוך וחוץ כבדיות לא נקשרו קשר מובהק לרמות סלניום או סלנפרוטאין.
החוקרים מסכמים כי רמות סלניום נמוכות, תופעה נפוצה מאוד בקרב תושבי אירופה, משקפות סיכון מוגבר לסרטן תאי כבד. גם הסיכון לסרטן כיס המרה ודרכי מרה חוץ כבדיות היה גבוה אולם לא במידה מובהקת סטטיסטית. לצד הדברים יש לציין שטווח הבטיחות של סלניום צר למדי וצריכה מוגברת של האל-מתכת אינה מומלצת.
מקור:
Prediagnostic selenium status and hepatobiliary cancer risk in the European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition cohort
Am J Clin Nutr ajcn131672; First published online June 29, 2016.doi:10.3945/ajcn.116.131672
ערך: ד"ר צבי שליטנר


הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
