10%-32% מנשים בהריון סובלות מהפרעות נשימה בשינה (Sleep Disordered Breathing), אשר מהוות גורם סיכון לסיבוכים לאם ולעובר, כולל רעלת הריון וסוכרת הריון. למרות חשיבותה, אבחנה קלינית של הפרעות נשימה בשינה היא קשה ובמיוחד בנשים בהריון הסימפטומים לעתים קרובות אינם ספציפיים.
עוד בעניין דומה
מחקר פרוספקטיבי זה בדק הימצאות של הפרעת נשימה בשינה בקבוצה גדולה של נשים בהריון ראשון וזיהה פרדיקטורים קליניים לאבחנה.
במחקר נכללו נשים בהריון שלא ילדו בעבר (Nulliparous). הנשים מילאו שאלונים בנוגע לאיכות ותזמון השינה, לוח הזמנים, אינסומניה, ישנוניות, עייפות, נחירות וכו׳, ובנוסף עברו בדיקת שינה ביתית שכללה 6 ערוצים בשבועות 6-15 ושוב בשבועות 22-31. הפרעת נשימה בשינה הוגדרה כאינדקס אפניאה-היפופניאה הגדול מ-5 (כולל היפופניאות עם ירידת סטורציה מעל 3%).
נתונים סטטיסטיים: 3,264 נשים עברו את בדיקת השינה המוקדמת ו-2,512 את הבדיקה המאוחרת. אחוז הפרעות הנשימה בשינה היה 3.6 ו-8.3 בהתאמה. המאפיינים שחיזו הפרעות נשימה בשינה בקורלציה גבוהה היו נחירות תדירות (מעל 3 פעמים בשבוע), יתר לחץ דם כרוני, גיל אם מבוגר יותר, BMI, היקף צוואר ולחץ דם סיסטולי. בעזרת חישובי רגרסיה החוקרים בנו מחשבון המאפשר לחשב סיכון להפרעת נשימה בשינה בהריון ראשון על סמך גיל האם, BMI ותדירות נחירות בדיוק של 80-90%.
סיכום: ניתן לחשב סיכון להפרעות נשימה בשינה בהריון ראשון בדיוק גבוה על סמך גיל האם, BMI ונחירות.
מקור:
ערכה: ד״ר נועה גולדשר מינרבי