מתן בולוסים לסירוגין בתכנות מראש של חומרי הרדמה מקומיים הוכח כטוב יותר ממתן אינפוזיה מתמשכת, בשימור שיכוך כאבים בלידה. בולוסים אפידורליים בקצב מהיר מגבירים את לחץ המתן בפתח הקטטר ועשויים לשפר את פיזור התרופה בחלל האפידורלי.
עוד בעניין דומה
מחקר חדש בוצע תחת ההיפותזה כי מתן התרופות בקצב מהיר עשוי לשפר את שיכוך הכאבים בלידה ולהפחית את הדרישה לבולוסים נוספים הניתנים ע"י קלינאים (Provider-administered supplemental bolus) לצורך שיכוך כאב החודר מבעד לבולוסים המתוכננים מראש.
במחקר נכללו נשים שלא ילדו בעבר עם הריון של עובר יחיד ופתיחת צוואר הרחם של 5 ומעלה שביקשו שיכוך כאבים נורואקסיאלי. המחקר עוצב במטרה להוכיח עליונות והינו מחקר אקראי מבוקר, כפול סמיות.
שיכוך כאבים נורואקסיאלי הוחל עם מתן fentanyl 25 μg. התמיסה האפידורלית לאחזקה הייתה bupivacaine 0.625 mg/ml עם fentanyl 1.95 μg/ml. בולוסים (10 ml) מתוכננים (כל 60 דקות) ובולוסים לפי דרישת המטופלת (5 ml, מרווח נעילה 10 דקות) ניתנו בקצב של 100 מ"ל לשעה (קצב נמוך) או 300 מ"ל לשעה (קצב גבוה). התוצא הראשוני היה אחוז המטופלות שדרשו בולוסים נוספים הניתנים ע"י קלינאים לצורך שיכוך הכאב.
108 נשים עברו רנדומיזציה לקבוצת הקצב האיטי ו-102 לקבוצת הקצב המהיר. 44 מתוך 108 (40.7%) הנשים בקבוצת הקצב האיטי ביקשו בולוסים נוספים הניתנים ע"י קלינאים ו-37 מתוך 102 (36.3%) הנשים בקבוצת הקצב המהיר. שיעור הבולוסים האפידורליים במתן עצמי לפי דרישת המטופלת וצריכת ה-bupivacaine השעתית לא השתנו משמעותית בין הקבוצות. לא נרשמו תופעות לוואי אצל אף מטופלת.
לסיכום, איכות שיכוך הכאבים בלידה, כפי שנמדד על ידי הצורך בבולוסים נוספים במתן ע"י קלינאים, הצורך בבולוסים במתן עצמי ע"י המטופלות וצריכת bupivacaine השעתית, לא השתפר על ידי מתן הבולוסים האפידורליים בקצב מהיר.
מקור:
ערכה: ד"ר נועה יקירביץ
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
