אף על פי שבקרב נשים שאובחנו בסוכרת הריונית (GD - gestational diabetes) הסיכון לפתח סוכרת סוג 2 הוא פי 7 בהשוואה לכלל האוכלוסיה, שיעורי המעקב השנתי אחרי אותן נשים נמוכים. קיים צורך בהבנה של כיצד ניתן להפחית את המקרים בהם ישנה התקדמות לסוכרת סוג 2 בקרב אותה קבוצת סיכון.

מטרת המחקר היתה לבחון את ההשקפה של נשים אשר אובחנו ב-GD על מנת לשפר את התמיכה שהן מקבלות במסגרת הטיפול הראשוני לאחר הלידה, ולבחון את הפוטנציאל של שימוש בטכנולוגיה לצורך הפחתת הסיכון להתקדמות לסוכרת סוג 2.

החוקרים ביצעו מחקר איכותני עם מדגם תכליתי של 27 נשים לאחר לידה אשר אובחנו ב-GD במסגרת הטיפול השניוני. החוקרים השתמשו בראיונות מובנים למחצה אשר הועברו לנשים 6-12 שבועות לאחר הלידה. הראיונות הוקלטו, שועתקו ועברו ניתוח תמטי.

החוקרים זיהו גורמים מקלים ומקשים על התערבות באורח חיים בריא לאחר הלידה, כאשר הגורם המרכזי היה מחסור בזמן. למרות שהנשים היו מרוצות באופן כללי מהטיפול השניוני שהן קיבלו לפני הלידה, הן הרגישו הזנחה לאחר הלידה ולא היו בטוחות למה לצפות מרופא המשפחה שלהם בהקשר של מעקב לאחר הלידה ותמיכה.

הנשים הרגישו כי ניתן לשפר את הטיפול לאחר הלידה ע"י הבהרה של מהות הטיפול, תמיכה מוגברת מנשים שנמצאות באותו מצב, תמיכה רב תחומית ומתן שירותים מסובסדים. נראה שטכנולוגיה יכולה להוות תוספת אפשרית בכך שהיא יכולה לספק מידע, לאפשר גמישות וטיפול מותאם אישית ולהקל על התמיכה החברתית.

מסקנות החוקרים היו כי גישה טיפולית מותאמת אישית יכולה להפחית את הסיכון להתפתחות של סוכרת סוג 2 בקרב נשים אשר אובחנו בסוכרת הריונית. קיים צורך במחקרים נוספים אשר יבדקו את היעילות של שימוש בטכנולוגיה כתוספת לטיפול הנוכחי.

מקור: 

McMillan, B. et al. (2018) British Journal of General Practice 68.

נושאים קשורים:  מחקרים,  סוכרת הריונית,  קידום בריאות,  טיפול ראשוני,  התנהגות מפחיתת סיכון,  סוכרת סוג 2