סוכרת 28.02.2019

יעילות ובטיחות בטיפול בסולפונילאוריה במטופלים עם סוכרת מולדת

נמצא שטיפול ארוך שנים בסולפונילאוריה מטופלים עם סוכרת מולדת בעקבות מוטציה ב-KCNJ11 הוא יעיל מאוד וללא תופעות לוואי

סוכרת. אילוסטרציה

מוטציות ב-KCNJ11 גורמות לסוכרת מולדת קבועה בעקבות הפעלה קבועה של תעלות אשלגן רגישות ל–ATP.

90% מהמטופלים מצליחים לעבור בהצלחה מאינסולין לסולפונילאוריה פומי ולהשיג שליטה מעולה בערכי הסוכר. עם זאת, לא ברור האם שליטה זו נשמרת לטווח הארוך. כשל טיפולי בסולפונילאוריה נצפה בקרב 44% מהמטופלים עם סוכרת סוג 2 לאחר חמש שנות טיפול. לפיכך, החוקרים במאמר זה ביצעו מחקר עוקבה בינלאומי רב-מוקדי שנמשך עשר שנים במטופלים עם מוטציות KCNJ11 על מנת לעמוד על היעילות והבטיחות ארוכת הטווח של סולפונילאוריה במטופלים אלה.

במחקר זה יכלו להשתתף כל המטופלים עם המוטציה הנ"ל שאובחנו בחמש מעבדות: אקסטר (אנגליה), רומא (איטליה), ברגן (נורווגיה), פריז (צרפת) וקרקוב (פולין) ושעברו להיות מטופלים בסולפונילאוריה במקום אינסולין לפני 30 בנובמבר 2006.

הרופאים במחקר זה אספו מידע הנוגע לשליטה בסוכר, מינון הסולפונילאוריה, מקרים חמורים של היפוגליקמיה, תופעות לוואי, סיבוכי סוכרת וגדילה. התוצאים העיקריים שנמדדו היו כשל טיפולי של סולפונילאוריה, שהוגדר בתור חזרה לטיפול יומי באינסולין, ושליטה בסוכרת שנמדדה על ידי HbA1C ומינון הסולפונילאוריה. גם מאפיינים נוירולוגיים הקשורים במוטציה KCNJ11 הוערכו במחקר.

במחקר נכללו 81 מטופלים (מתוך 90 מועמדים) שסיפקו מידע לאורך זמן (הרף הוגדר כמעל 5.5 שנים). זמן המעקב החציוני למעקב עמד על 10.2 שנים (טווח בין רבעוני 9.3-10.8 שנים). בזמן המעקב האחרון (בין  1 בדצמבר 2012 לבין 4 באוקטובר 2016), 75 מטופלים (93%) המשיכו בטיפול על ידי Sulfonylurea בלבד.

שליטה מצוינת בסוכרת נראתה במטופלים שבהם היה מידע על רמות HbA1C ורמות סולפונילאוריה במשך כל תקופת המעקב (לפני המעבר לטיפול הפומי, לאחר שנה ובמעקב האחרון; 64 מטופלים). הערך החציוני של ה–HbA1C הנמדד עמד על 8.1% (טווח בין רבעוני 7.2-9.2; 65.0 מילמול/מול [55.2-77.1]) לפני המעבר לטיפול ב – Sulfonylurea, 5.9% (5.4-6.5; 41.0 מילימול/מול [35.5-47.5], P<0.0001 לעומת קדם-טיפול( לאחר שנה, ו – 6.4% (5.9-7.3; 46.4 מילימול/מול [41.0-56.3], P<0.0001 לעומת השנה הראשונה) בזמן המעקב אחרון.

מינון הסולפונילאוריה החציוני לאחר שנה עמד על 0.30 מ"ג/ק"ג/יום (טווח בין רבעוני 0.14-0.53) ובזמן המעקב האחרון עמד על 0.23 מ"ג/ק"ג/יום (0.12-0.41, P=0.03).

לא דווחו אירועים משמעותיים של היפוגליקמיה במשך 809 שנות-האדם שנרשמו במחקר, בקרב כלל המטופלים. 11 (14%) מהמטופלים דיווחו על תופעות לוואי קלות וחולפות, אך אף אחד מהם לא הפסיק את הטיפול בתרופה בעקבותיהם. לשבעה (9%) מהמטופלים היו סיבוכים מיקרווסקולריים ונמצא שהם נטלו אינסולין למשך תקופה ארוכה יותר מאשר המטופלים ללא הסיבוכים (גיל חציוני של מעבר לסולפונילאוריה עמד על 20.5 שנים (טווח בין רבעוני 10.5-24.0 לעומת 4.1 שנים [1.3-10.2]; P=0.0005).

בהיבטי המאפיינים הנוירולוגיים של המחלה, שיפור ראשוני נצפה בקרב 18 (47%) מתוך 38 המטופלים. לאחר טיפול ארוך טווח, תופעות נוירולוגיות נצפו בקרב 52 מתוך 81 המטופלים (64%).

לסיכום, סולפונילאוריה במינון גבוה מהווה טיפול טוב לחולים עם סכרת מולדת בעקבות מוטציה ב–KCNJ11. הטיפול בטוח ומאד יעיל, ונצפתה שליטה טובה ברמות הסוכר למשך לפחות עשור.

מקור:

Bowman P. et al (2018). The Lancet Diabetes & Endocrinology VOLUME 6, ISSUE 8, P637-646

https://doi.org/10.1016/S2213-8587(18)30106-2

נושאים קשורים:  מחקרים,  סוכרת מולדת,  סולפונילאוריה,  אינסולין,  שליטה בסוכר,  יעילות,  בטיחות,  מעקב
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו