תהליכי אינטגרציה רב-חושיים הם בבסיס תחושת העצמי שלנו כישות פיזית בעלת מבנה גוף. אשליות גופניות, כגון אשליה של יד הגומי (RHI) והאשליה של משקל הגודל (SWI), מאפשרות לנו לחקור כיצד המוח פותר מידע רב-חושי סותר בעזרת פרשנות תפיסתית ביחס להיבטים שונים של ייצוג הגוף.
עוד בעניין דומה
באשליית RHI, גירוי טקטלי סינכרוני של ידו החבויה של המשתתף תוך כדי צפייה ביד גומי שעובר גירוי זהה יוצרת אשליה אצל הצופה שיד הגומי הנה חלק מגופו; ב-SWI, שינויים בתפיסת הגודל של הגוף גורמת לאדם לשנות בהתאם את תפיסתו לגבי המשקל המשוער של אובייקטים חיצוניים לגוף.
על פי המודלים הבייסיאניים, אשליות כאלה נובעות כניסיון להסביר את הגורמים לתפיסה רב-חושית, והן עשויות לשקף את ההנחה של דיוק סומטו-סנסורי, הנחוצה לפתרון היפותזות תפיסתיות בנוגע לקלט רב-חושי סותר.
השערות אחרונות מציעות שהדיוק של ייצוגים סנסוריים-מוטוריים נקבע על ידי מאפיינים של פעילות מתווכים עצביים ברווח הסינפטי, כמו דופמין, אצטילכולין ואוקסיטוצין. קבוצת חוקרים בריטית ממספר אוניברסיטאות בלונדון וסביבתה שיתפו פעולה במחקר חדשני שמטרתו לבדוק השערות אלו בהקשר של אינטגרציה רב חושית המגולמת בתפיסת הגוף. מחקרם פורסם החודש בכתב העת המוביל Journal of Cognitive Neuroscience.
החוקרים ביצעו מחקר כפול סמיות, מוצלב עם קבוצת פלצבו, (N = 41 מתנדבים בריאים) במטרה לחקור את ההשפעה של אוקסיטוצין במתן תוך אפי (IN-OT) על תהליכי אינטגרציה רב-חושיים, שנבדקו באמצעות אשליות ה-RHI וה-SWI. התוצאות הראו כי IN-OT הגבירה את תחושת הבעלות הסובייקטיבית ב-RHI, רק כאשר גירוי המגע המסונכרן היה מעורב. יתר על כן, IN-OT הגדיל את תפיסת הגוף המוגזמת במשימת ה-SWI (מתואר כגודל השגיאה במהלך משימה הערכת משקל).
ממצאים אלה מצביעים על כך שאוקסיטוצין עשוי לשנות תהליכים של אינטגרציה רב-חושית ויזואטקטילית על ידי הגדלת הדיוק של אותות מלמעלה למטה כנגד קלט חושי מלמטה למעלה.
מקור:
עריכה: ד"ר אביעד הדר