אימונותרפיות כדוגמת נוגדנים כנגד מעכבי בקרה חיסונית והעברת תאים "מאומצים" הן טיפולים מבטיחים למספר רב של גידולים. עם זאת, למרות פעילות קלינית של אימונותרפיות כנגד גידולים רבים, רוב המטופלים לא מגיבים לטיפול ומנגנוני העמידות טרם הובנו דיים.
עוד בעניין דומה
תגובה לאימונותרפיה מתרחשת בעיקר בגידולים עם תגובת תאי T נוגדת גידול קיימת אשר יכולה להימדד על ידי הביטוי של תאים דנדריטיים ותאי CD8. תת סוגי גידול עם ביטוי ניכר של חתימה זו תוארו כבעלי פנוטיפ "מודלק". הפרדת גידולים על ידי הביטוי של חתימה מודלקת יכולה לסייע בניבוי התגובה לאימונותרפיה.
הבנת המנגנונים של עמידות בתאי ה-T המודלקים ובאלה שאינם מודלקים יכולה להיות קריטית בהתגברות על כישלון טיפולי והגברת שיעור המטופלים המגיבים לאימונותרפיות.
על מנת למקסם את ההשפעה של פיתוח תרופות אימונותרפיות יש צורך בריבוד טרום טיפולי לפי סביבת גידול מודלקת או שאינה מודלקת. בדומה לכך, סמנים ביולוגיים של תגובה לטיפולי אימונומודולטוריים מסוימים צריכים להכווין את בחירת הטיפול ב"נוף" של ריבוי אופציות טיפוליות.
ייתכן שיהיה צורך באסטרטגיות משולבות אשר יהפכו תאי T שאינם מודלקים לתאי T מודלקים כאמצעי להפוך גידולים לרגישים לטיפולים התלויים בהרג תאי T.
מקור:
Trujillo, J.A. et al. (2018) Cancer Immunology Research. 6(9), 990