מטרת המחקר היתה לחקור את הקשר שבין משך ההריון לסיכון לסרטן רירית הרחם. המחקר התבצע כמחקר עוקבה לאומי מבוסס על מאגרי מידע בדנמרק והשתתפו בו כל הנשים שנולדו בדנמרק בין 1935-2002.
עוד בעניין דומה
התוצא העיקרי שנמדד היה הסיכון היחסי לסרטן רירית הרחם לפי מספר הריונות, סוג ההריונות ומשכן. הסיכון היחסי הוערך בעזרת רגרסיית פואסון.
בקרב 2,311,332 נשים דניות עם 3,947,650 הריונות מתועדים היו 6,743 נשים שחלו בסרטן רירית הרחם במהלך תקופה של 57,347,622 שנות אדם.
לאחר תיקון לגיל, תקופה ומאפיינים סוציו-אקונומיים, הוערך שהריון אחד מביא לסיכון נמוך באופן משמעותי לסרטן רירית הרחם, ללא קשר לאם הריון זה הסתיים בהשראת הפלה (סיכון יחסי מתוקנן 0.53 [רווח בר-סמך 95%: 0.45-0.64]) או לידה (0.66 [0.61-0.72]). כל הריון נוסף היה קשור בירידה נוספת בסיכון בין שהוא הסתיים בהפלה (0.81 [0.71-0.86]) או בלידה (0.86 [0.84-0.89]).
לסיכום, הסיכון לסרטן רירית הרחם יורד בעת הריון, ללא קשר לתוצא ההריון: באם נסתיים בהשראת הפלה זמן קצר לאחר ההתעברות או לאחר 40 שבועות הריון.
משך ההריון, גיל בזמן ההריון, לידה ספונטנית, השמנת יתר, פוריות ומצב סוציואקונומי לא שינו את התוצאים. ירידה זו בסיכון יכולה להיות מוסברת על ידי תהליכים ביולוגיים שמתרחשים בשבועות הראשונים להריון.
מקור:
Husby A. et al (2019). BMJ 2019;366:l4693;