מטרת המחקר היתה להעריך האם הבשלת צוואר הרחם בעזרת מיסופרוסטול במתן פומי מגבירה את הסיכון לניתוח קיסרי ומאריכה את הזמן עד ללידה נרתיקית בהשוואה למיזופרוסטול במתן נרתיקי באוכלוסיית נשים במשקל עודף.
עוד בעניין דומה
מחקר זה הוא מחקר היסטורי שהתבצע במרכז אקדמי שלישוני והשווה תוצאי השראת לידה בין מיזופרוסטול נרתיקי למיסופרוסטול במתן פומי לאחר שבית החולים עבר להשתמש בתרופה הפומית.
השראת הלידה התבצעה בעזרת 25 מיקרוגרם במתן דרך הנרתיק בין 2013-2014 והשוותה ל–50 מיקרוגרם במינון פומי בין 2014-2015. התוצא העיקרי שנמדד היה שיעור הלידות הקיסריות. תוצאים משניים כללו את הזמן עד ללידה נרתיקית, טכיסיסטוליות רחמיות, דימום אימהי ותוצא משולב של סיבוכים ליילוד.
הדמוגרפיה והתוצאים נותחו בעזרת מבחנים סטטיסטיים מקובלים. מודלי רגרסיה רבי-משתנים שהתחשבו בערפלנים אפשריים יוצרו בשביל התוצאים העיקריים והמשניים. יחס הסיכויים המתוקנן העריך את האפקט.
בכל קבוצה היו 138 נשים. בכלל העוקבה, ערך ה-BMI החציוני (ובסוגריים הטווח הבין-רבעוני) היה 31.7 (28.2-36.8) ורוב הנשים (72%) היו ממוצא היספני או אפרו-אמריקאי.
שיעור הניתוחים הקיסריים היה גבוהה בקבוצה שטופלה במיסופרוסטול פומי בהשוואה לקבוצה שקיבלה את התרופה באופן נרתיקי (32% לעומת 21%, p=0.04).
השיעור המתוקנן לניתוח קיסרי היה גבוה בקבוצה שקיבלה טיפול פומי (יחס סיכויים מתוקנן 2.01, רווח בר-סמך 95%: 1.07-3.76). בקרב נשים שלא ילדו בעבר, שיעור הניתוחים הקיסריים עמד על 41% בקבוצה שקיבלה טיפול פומי ו-28% בקבוצה שקיבלה טיפול נרתיקי (יחס סיכויים מתוקנן 2.79, רווח בר-סמך 95%: 1.26-6.19).
כמו כן הזמן עד ללידה נרתיקית היה ארוך יותר בקבוצה שקיבלה טיפול פומי בהשוואה לקבוצה שקיבלה את התרופה דרך הנרתיק (41 לעומת 31 שעות, p=0.01). טכיסיסטוליות התרחשו באופן תכוף יותר בקבוצה שקיבלה את התרופה דרך הנרתיק (20% לעומת 11%, p=0.04).
מקור:
Handal-Orefice R. et al (2019). Obstetrics & Gynecology:Volume 134 - Issue 1 - p 10-16;