מספר פרוטוקולים פותחו על מנת להפחית אשפוזים במטופלים עם פרפור פרוזדורים שמגיעים למחלקה לרפואה דחופה, הפרוטוקולים הקיימים מתמקדים בטיפול עם היפוך לבבי שנעשה במחלקה לרפואה דחופה. אסטרטגיה חלופית לשליטה במהירות קצב הלב, עם מעקב מוקדם על ידי מומחים בתחום, יכולה להיות יותר מתאימה ושימושית באופן נרחב. הסבירות להיפוך לבבי ספונטני עם פרוטוקול כזה איננה ידועה.
עוד בעניין דומה
בין 2015 ל-2018, נערך מחקר בהשתתפות 157 מטופלים שהגיעו למחלקה לרפואה דחופה עם אבחנה ראשונית של פרפור פרוזדורים. המשתתפים היו יציבים המודינמית ועם סימפטומים בחומרה נמוכה עד בינונית. המטופלים שהשתתפו במחקר שוחררו עם הנחיה למעקב מוקדם במרפאה שמתמחה בפרפור פרוזדורים. סדירות קצב הלב בטווח הקצר (תוך 72 שעות) ולאחר 30 יום מתחילת תקופת המעקב, כמו גם הצורך בהיפוך חשמלי, הוכנסו לטבלאות. מספר משתנים דמוגרפיים ומשתנים של תחלואה נלווית הוערכו, על מנת לקבוע את הקשר בין משתנים אלה לבין הסבירות להיפוך לבבי ספונטני.
בממוצע, לאחר 2.3 ימים 63% מהמטופלים עברו היפוך ספונטני, תוך 30 ימים 83% מהמטופלים עברו היפוך ספונטני. לאחר 90 ימים, רק 6.3% נזקקו להיפוך חשמלי. סוכרת (38% לעומת 69%, P<0.01), מחלת לב כלילית (39% לעומת 66%, P=0.02), מקטע פליטה ירוד (40% לעומת 72%, P<0.01) עלייה ימנית מורחבת (43% לעומת 73%, P<0.01) ועלייה שמאלית מורחבת במידה בינונית עד חמורה (38% לעומת 78%, P<0.01) היו קשורים למטופלים עם סיכוי נמוך יותר לעבור המרה לקצב סינוס.
מסקנת המחקר היתה כי מרבית המטופלים אשר מגיעים למחלקה לרפואה דחופה עם פרפור פרוזדורים יעברו המרה ספונטנית לקצב סינוס במעקב קצר טווח (2-3 ימים). זאת כאשר מטופלים באסטרטגיה שמרנית של בקרה על מהירות קצב הלב. שימוש אגרסיבי בהיפוך חשמלי במחלקה לרפואה דחופה ככל הנראה אינו נדרש במטופלים יציבים המודינמית ללא סימפטומים חמורים.
מקור:
Abadie B. Q. et al. (2019) The American Journal of Cardiology. 124, 1534