מחקר זה בוצע על מנת להעריך את הקשר בין גמישות קוגניטיבית לבין מהלך הלידה ותוצאי הלידה. המחקר הפרוספקטיבי נערך על נשים בהריונן הראשון עם הריון יחיד (סינגלטון) שאושפזו לצורך לידה בבית החולים מאיר בכפר סבא מ-1 בינואר עד 31 ביולי 2017.
עוד בעניין דומה
לאחר הרדמה אפידורלית, המשתתפות מילאו את שאלון הגמישות הקוגניטיבי, שאלון פסיכולוגי מאומת ומתוקף (20 שאלות המעריכות את רמת הגמישות קוגניטיביות של האדם). הנשים בנוסף התבקשו לדרג (מ-1 עד 10) את תקוותן ללידה וגינלית (ציון התקווה). תוך שעתיים לאחר הלידה הם דירגו (1-10) את הדומה בין הלידה בפועל לבין הציפיות שלהם (ציון הצפי). לאחר מכן החוקרים ביצעו השוואה בין התוצאות של היולדות עם ציון גמישות קוגניטיבית גבוה לבין אלו בעלות הציון הנמוך.
בקרב הקבוצה הגמישה (n = 120) לעומת הפחות גמישה (n = 40), לידה וגינלית היתה שכיחה יותר (74.2% לעומת 20.8%) מאשר לידת ואקום (20.8% לעומת 35%) או לידה קיסרית (5% לעומת 12.5%) (P = 0.031). כמו כן נמצא מתאם בין ציון ציפייה גבוה ולידה ללא קרע פריניאלי בדרגה גבוהה III-IVי
(P = 0.032).
הקבוצות היו דומות זו לזו מבחינת ציוני הציפייה שלהן (P = 0.163) וציוני התקווה שלהן (P = 0.591). אופן הלידה שלהן לא נמצא בקורלציה עם אופן הלידה של אמהותיהן (P = 0.836) או של אחיותיהן (P = 0.758).
גמישות קוגניטיבית גבוהה מגדילה את הסיכוי ללידה וגינלית (לידת נרתיק). ממצאים אלה תומכים במתאם בין גוף-נפש. תפיסות קוגניטיביות אימהיות יכולות להשפיע על הלידה ויש להביא בחשבון תפיסות אלו כאשר מייעצים ליולדות במהלך הלידה.
מקור: