יש חפיפה מסוימת בין המאפיינים לאבחון תסמונת דרכי השתן והמין של גיל המעבר (GSM - genitourinary syndrome of menopause) והמאפיינים לאבחנת וגינוזיס בקטריאלי (BV). למשל מאפיינים דומיננטיים כמו רמות נמוכות של לקטובצילוס בנרתיק ו-pH> 5 מופיעים בשני המצבים.
קבוצת רופאים מ"ג'ון הופקינס" בארה"ב פרסמה לאחרונה עבודה שניסתה למצוא מהם הנהלים שבהם משתמשים קלינאים שונים על מנת לאבחן ולטפל בנשים לאחר גיל המעבר המופיעות עם BV ו-GSM.
החוקרים שלחו סקרים אנונימיים לגיניקולוגים כדי להעריך אסטרטגיות הערכה וטיפול בנשים לאחר גיל המעבר המציגות תרחישי BV ו-GSM.
כאשר ניתן לגינקולוגים תיאור מקרה של אישה לאחר גיל המעבר עם תסמינים חיוביים באופן מובהק עבור BV, רוב הרופאים (73%) הורו לבצע wet mount וכ-35% הורו לבצע הערכה מלאה של הקריטריונים המלאים של אמסל (Amsel’s).
רוב הרופאים (89%) המליצו על טיפול באנטיביוטיקה, 28.2% המליצו על אסטרוגן בנרתיק בנוסף לאנטיביוטיקה, ו-11.8% המליצו על אסטרוגן בנרתיק בלבד. מבין הרופאים שהמליצו על molecular swab, השיבו 30% שיחכו לתוצאות לפני שטיפלו בתסמינים של המטופל.
כאשר ניתן לגינקולוגים תיאור מקרה של אישה לאחר גיל המעבר המופיע עם GSM, הרוב (80%) המליצו על אסטרוגן וגינאלי ורק 4.6% המליצו על אנטיביוטיקה.
מעטים (16%) מהנשאלים השיבו כי ישתמשו ב-molecular swab, כאשר מחציתם השיבו כי יחכו לתוצאות לפני שיקבעו טיפול. קלינאים עם ניסיון של פחות מעשר שנים נטו יותר להסתמך על molecular swab בהשוואה למנוסים יותר (P <0.0003).
השיטות המשמשות להערכת נשים לאחר גיל המעבר עם תסמינים בנרתיק משתנות בין רופא לרופא. יש צורך במחקרים עתידיים קריטריונים אבחנתיים המסייעים לאבחנה בין BV ל-GSM בקרב נשים לאחר גיל המעבר ובמחקרי אימות של בדיקות מולקולריות מסחריות עבור BV בקרב נשים מעל גיל 50.
מקור: