יש חפיפה מסוימת בין המאפיינים לאבחון תסמונת דרכי השתן והמין של גיל המעבר (GSM - genitourinary syndrome of menopause) והמאפיינים לאבחנת וגינוזיס בקטריאלי (BV). למשל מאפיינים דומיננטיים כמו רמות נמוכות של לקטובצילוס בנרתיק ו-pH> 5 מופיעים בשני המצבים.
עוד בעניין דומה
קבוצת רופאים מ"ג'ון הופקינס" בארה"ב פרסמה לאחרונה עבודה שניסתה למצוא מהם הנהלים שבהם משתמשים קלינאים שונים על מנת לאבחן ולטפל בנשים לאחר גיל המעבר המופיעות עם BV ו-GSM.
החוקרים שלחו סקרים אנונימיים לגיניקולוגים כדי להעריך אסטרטגיות הערכה וטיפול בנשים לאחר גיל המעבר המציגות תרחישי BV ו-GSM.
כאשר ניתן לגינקולוגים תיאור מקרה של אישה לאחר גיל המעבר עם תסמינים חיוביים באופן מובהק עבור BV, רוב הרופאים (73%) הורו לבצע wet mount וכ-35% הורו לבצע הערכה מלאה של הקריטריונים המלאים של אמסל (Amsel’s).
רוב הרופאים (89%) המליצו על טיפול באנטיביוטיקה, 28.2% המליצו על אסטרוגן בנרתיק בנוסף לאנטיביוטיקה, ו-11.8% המליצו על אסטרוגן בנרתיק בלבד. מבין הרופאים שהמליצו על molecular swab, השיבו 30% שיחכו לתוצאות לפני שטיפלו בתסמינים של המטופל.
כאשר ניתן לגינקולוגים תיאור מקרה של אישה לאחר גיל המעבר המופיע עם GSM, הרוב (80%) המליצו על אסטרוגן וגינאלי ורק 4.6% המליצו על אנטיביוטיקה.
מעטים (16%) מהנשאלים השיבו כי ישתמשו ב-molecular swab, כאשר מחציתם השיבו כי יחכו לתוצאות לפני שיקבעו טיפול. קלינאים עם ניסיון של פחות מעשר שנים נטו יותר להסתמך על molecular swab בהשוואה למנוסים יותר (P <0.0003).
השיטות המשמשות להערכת נשים לאחר גיל המעבר עם תסמינים בנרתיק משתנות בין רופא לרופא. יש צורך במחקרים עתידיים קריטריונים אבחנתיים המסייעים לאבחנה בין BV ל-GSM בקרב נשים לאחר גיל המעבר ובמחקרי אימות של בדיקות מולקולריות מסחריות עבור BV בקרב נשים מעל גיל 50.
מקור: