מחקרים רבים תומכים בקיומו של קשר בין ההמודינמיקה של אבי העורקים לבין התפקוד הקוגניטיבי בגיל מאוחר. עם זאת, טרם התברר האם העבר המיילדותי של נשים משמעותי בקשר בין גורמים אלה.
עוד בעניין דומה
במחקר חדש מהמרכז הרפואי המוביל Mayo clinic, נשים בגיל המעבר (גיל 59 ± 5 שנים; שנים מאז ההריון האחרון 35 ± 3) עם היסטוריה של רעלת הריון (PE; n = 34) או עם היסטוריה של הריון נורמטיבי (NP; n = 30) עברו סדרה של בדיקות קוגניטיביות.
החוקרים השתמשו במבחן מתוקף של רצף מספרים אותיות, זכירת ספרות, מבחן חזרה מוטורית, שטף מילולי וזיהוי קטגוריות. מדידות של Applanation Tonometry נעשו על מנת להעריך את לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי באבי העורקים תוך חישוב הרחבתם.
החוקרים ביצעו ניתוח גורמים עיקריים (PCA principle component analysis) כדי לאחד את שלושת המדדים ההמודינמיים של אבי העורקים ואת חמשת המשתנים הקוגניטיביים למדדי סיכום יחידים (כאשר כל אחד משני המדדים מהם מייצג ממוצע משוקלל של המשתנים המרכיבים שלהם).
מודל ליניארי רב משתנים שהותאם להיסטוריה המיילדותית ו-BMI מצא קשר מובהק בין ההמודינמיקה של אבי העורקים לבין התפקוד הקוגניטיבי. הקשר היה מובהק בין אם הובאה בחשבון אינטראקציה פוטנציאלית עם היסטוריית ההריון (P = 0.035) או לא (P = 0.026).
בנוסף, בניתוח מרובה משתנים נמצא קשר דיפרנציאלי בין יכולת קוגניטיבית ספציפית (שטף מילולי) לבין ההיסטוריה המיילדותית (p=0.23). קשר זה נמצא בקורלציה עם המדד ההמודינמי של אבי העורקים בקבוצת הנשים שעברו רעלת הריון אך לא בקבוצת הנשים שעברו הריונות רגילים.
החוקרים מסיקים כי שינויים בהמודינמיקה של אבי העורקים עשויים להשפיע לרעה על התפקוד הקוגניטיבי בקרב נשים לאחר גיל המעבר תוך השפעה ספציפית של סיבוכי הריון כמו רעלת הריון.
מקור: