דלקת ריאות הנגרמת כתוצאה ממחלת הקורונה קשורה בתגובה דלקתית משמעותית. למרות ההיארעות המוגברת של המחלה באוכלוסיית עם רקע סוציואקונומי נמוך, היעילות והבטיחות של טוסיליזומאב, תרופה המעכבת את IL-6, בקבוצת חולים זו לא נבדקה דיה.
עוד בעניין דומה
במחקר שתוצאותיו פורסמו ב-NEJM השתתפו 389 חולי קורונה מאושפזים אשר לא נזקקו להנשמה מכאנית. החולים חולקו ביחס של 1:2 לקבל את טיפול הבחירה עם מנה אחת או שתיים של טוסיליזומאב או טיפול הבחירה עם אינבו. התוצא העיקרי שנבדק היה הנשמה מכאנית או תמותה עד ליום 28 למחקר. אוכלוסיית המחקר כללה אנשים מרקע אתני מגוון ובכלל זה היספני, שחור ואמריקאי ילידי.
תוצאות המחקר הדגימו כי בקבוצת הטוסיליזומאב 12% ממשתפי המחקר נזקקו להנשמה מכאנית או מתו על פני 28 ימים בעוד שבקבוצת האינבו שיעור זה עמד על 19.3% (יחס סיכונים, 0.56; רווח בר-סמך 95%: 0.33-0.97; p=0.04).
תמותה מכל סיבה התרחשה ב-10.4% מהמשתתפים בקבוצת הטוסיליזומאב לעומת 8.4% מהמשתתפים בקבוצת האינבו אך הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית. שיעור תופעות הלוואי הקשות היה 15.2% בקבוצת הטוסיליזומאב ו-19.7% בקבוצת האינבו.
החוקרים סיכמו כי בקרב חולים מאושפזים עם דלקת ריאות בינונית-קשה משנית למחלת הקורונה, טוסיליזומאב הפחיתה תוצא משולב הכולל התקדמות להנשמה מכאנית ותמותה אך לא שיפרה שרידות כוללת. טוסיליזומאב מהווה אפשרות טיפולית בנוסף לגלוקוקורטיקואידים ולטיפולים אנטי-ויראליים באוכלוסיית חולים מגוונת.
מקור:
Salama, C. et al. (2021) NEJM. 384:20-30 DOI: 10.1056/NEJMoa2030340