במספר מחקרים אפידמיולוגיים וגם בניסויים בבעלי חיים, הודגם קשר בין חשיפה לביספינול Aי(BPA) לבין כשל שחלתי מוקדם. במחקר מקרה ביקורת, החוקרים אמדו ריכוזים של ביספינול A בשתן וריכוזים של הורמוני מין בסרום. בהמשך, נבדק הקשר בין רמות הביספינול לבין הסיכון לכשל שחלתי מוקדם (שנאמד באמצעות הורמוני המין בסרום).
לא נמצא קשר ברור בין רמות הביספינול A לבין הסיכון לכשל שחלתי מוקדם (p=0.603). אף על פי שיחס הסיכויים לכשל שחלתי היה מוגבר מעט בנשים ברבעון העליון של ריכוז הבסיפינול A.
יש לציין כי הקשר לא היה בעל משמעות סטטיסטית (יחס סיכויים של 1.282, רווח בר-סמך של 95%, 0.615-2.049 לרבעון העליון ביחס לרבעון התחתון, p=0.508).
לא נצפה קשר בין רמות FSHי(follicle stimulation hormone) ו-AMH (anti Mullerian hormone) לבין ביספינול A (p=0.941 בעבור FSH ו-p=0.876 בעבור AMH). אולם, נצפה קשר חיובי בין הרבעון העליון של הורמון ה-LHי(luteinizing hormone) לבין רמות הביספינול (יחס סיכויים של 1.333, רווח בר-סמך של 95%, 0.986-1.803, p=0.042).
לסיכום, החוקרים מצאו שרמות הביספינול בשתן תאמו את הרמות הצפויות לפי החשיפה בנשים סיניות. חשיפה לרמות נמוכות של ביספינול A לא הראתה קשר לכשל שחלתי מוקדם בנשים סיניות. נדרשים מחקרים אפידמיולוגיים נוספים על מנת לאשש את התוצאות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה