במספר מחקרים אפידמיולוגיים וגם בניסויים בבעלי חיים, הודגם קשר בין חשיפה לביספינול Aי(BPA) לבין כשל שחלתי מוקדם. במחקר מקרה ביקורת, החוקרים אמדו ריכוזים של ביספינול A בשתן וריכוזים של הורמוני מין בסרום. בהמשך, נבדק הקשר בין רמות הביספינול לבין הסיכון לכשל שחלתי מוקדם (שנאמד באמצעות הורמוני המין בסרום).
עוד בעניין דומה
לא נמצא קשר ברור בין רמות הביספינול A לבין הסיכון לכשל שחלתי מוקדם (p=0.603). אף על פי שיחס הסיכויים לכשל שחלתי היה מוגבר מעט בנשים ברבעון העליון של ריכוז הבסיפינול A.
יש לציין כי הקשר לא היה בעל משמעות סטטיסטית (יחס סיכויים של 1.282, רווח בר-סמך של 95%, 0.615-2.049 לרבעון העליון ביחס לרבעון התחתון, p=0.508).
לא נצפה קשר בין רמות FSHי(follicle stimulation hormone) ו-AMH (anti Mullerian hormone) לבין ביספינול A (p=0.941 בעבור FSH ו-p=0.876 בעבור AMH). אולם, נצפה קשר חיובי בין הרבעון העליון של הורמון ה-LHי(luteinizing hormone) לבין רמות הביספינול (יחס סיכויים של 1.333, רווח בר-סמך של 95%, 0.986-1.803, p=0.042).
לסיכום, החוקרים מצאו שרמות הביספינול בשתן תאמו את הרמות הצפויות לפי החשיפה בנשים סיניות. חשיפה לרמות נמוכות של ביספינול A לא הראתה קשר לכשל שחלתי מוקדם בנשים סיניות. נדרשים מחקרים אפידמיולוגיים נוספים על מנת לאשש את התוצאות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה