ההשפעה הרחבה על בריאותם של הנדבקים ב-COVID-19 הולכת ומתבהרת. יחד עם זאת, ההשפעה של המחלה על איכות החיים (QoL) מבחינה נוירו-קוגניטיבית ופסיכיאטרית אצל שורדי המחלה לאחר השלב האקוטי אינה מובנת היטב. מטרת החוקרים הייתה להעריך את התפקוד הנוירו-קוגניטיבי, התסמינים הפסיכיאטריים וה-QoL אצל מחלימי COVID-19 זמן קצר לאחר שחרורם מבית החולים.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו מחקר חתך פרוספקטיבי אשר כלל מעקב אחר שורדי COVID-19 של חודשיים לאחר שחרורם. החוקרים העריכו על ידי שיחות טלפון באמצעות כלים מתוקפים תפקוד נוירו קוגניטיבי, תחלואה פסיכיאטרית ו-QoL (מרכיבים מנטליים וגופניים).
תוצאות המחקר הראו כי מתוך 299 מטופלים אשר נבדקו, 179 נכללו באנליזה הסופית. בקרב השורדים, שכיחות פגיעה בינונית הייתה 38% בזיכרון המילולי המיידי וכן פגיעה ביכולת למידה, 11.8% בזיכרון המילולי לטווח הבינוני, 34.6% בשטף הדיבור ו-6.1% בזיכרון הניהולי. כמו כן, שעורי תוצאות חיוביות לבדיקת סקר של חרדה, דיכאון, ופוסט-טראומה היו 29.6%, 26.8% ו-25.1%, בהתאמה. בנוסף, 39.1% מהמשתתפים נמצאו עם תחלואה פסיכיאטרית. LoQ נמוכה עבור מרכיבים גופניים ומנטליים נמצאה אצל 44.1% ו-39.1% מהמטופלים, בהתאמה. לבסוף, דליריום ותחלואה פסיכיאטרית היו קשורים לליקויים נוירו-קוגניטיביים, ומגדר נקבה היה קשור לתחלואה פסיכיאטרית.
החוקרים סיכמו כי מחלימי COVID-19 מאושפזים הדגימו שכיחות משמעותית של ליקויים נוירו-קוגניטיביים, תחלואה פסיכיאטרית ו-QoL ירודה בטווח הקצר.
מקור:
Méndez et. al (2021) DOI: https://doi.org/10.1111/joim.13262