אנדומטריוזיס היא ישות ייחודית המתוארת בספרות מקיפה כדסידואליזציה של רקמת אנדומטריום בהשפעת הורמונים גינקולוגיים, המתרחשת מחוץ לחלל הרחם. נוכחות בתר-כירורגית של רקמת אנדומטריום חוץ רחמית בעור ידועה בשם אנדומטריוזיס של דופן הבטן, אנדומטריוזיס עורי או אנדומטריוזיס צלקתי. ההסבר המקובל לתופעה נדירה זו הוא השתלה יאטרוגנית של רקמת אנדומטריום מנותקת באתר בו בוצע החתך הניתוחי.
עוד בעניין דומה
לאנדומטריוזיס הצלקתי התייצגות לא-ספציפית ההופכת אותו לאתגר אבחנתי, וניתן בקלות לבלבל אותו עם המטומה, בקע, ליפומה, מורסה, גרנולומה צלקתית או גידול.
בתיאור מקרה שפורסם בכתב העת American Journal of Case Reports דיווחו החוקרים על מקרה נדיר של אנדומטריוזיס צלקתי ודנו בשיטות טיפול שונות.
המטופלת, אישה בת 39, עברה ניתוח קיסרי עם חתך "T הפוך" לפתיחת חלל הבטן והרחם עקב לידת עכוז מוקדמת מורכבת. התקופה שלאחר הניתוח והלידה עברה ללא אירועים חריגים, אך שנה וחצי לאחר מכן המטופלת התייצגה עם מסה נודולרית כואבת ונטולת צבע בקוטר של כ-3 ס"מ בגבול השמאלי של הצלקת הקיסרית, שהתפתחה, עם הפרשה חומה שהתלוותה לכך לעתים קרובות.
בבדיקת אולטרסאונד עם דופלר התגלה נגע היפו-אקואי עם כלי דם פנימיים, מה שחיזק את האבחנה המוקדמת של החוקרים כי מדובר באנדומטריוזיס צלקתי. כריתה כירורגית והיסטופתולוגיה שבוצעו בהמשך אישרו שאבחנה זו אכן מדויקת.
לסיכום, כריתה כירורגית נכונה הינה הדרך המקובלת לטיפול באנדומטריוזיס צלקתי. עם זאת, יש לקיים מעקב קבוע אחרי המטופלות על מנת לאתר הישנות של המחלה גם לאחר הטיפול. מחקרים נוספים עשויים לשפוך אור על אודות הגורמים הקשורים להישנות של אנדומטריוזיס עורי.
מקור: