פגיעות כלכלית מתוארת לרוב כסיבה למעורבות בעבודת מין בקרב נשים עובדות מין, אך עם זאת יוצרת דחף עבודה בקורבן ובכך מגבילה את יכולת ניהול המשא ומתן עם לקוחות וכתוצאה מכך מעלה את פגיעותן למקרי אלימות והדבקה ב-HIV.
עוד בעניין דומה
במחקר זה ניסו החוקרים להעריך את הפגיעות הכלכלית בהקשר של אלימות והתנהגויות מיניות המעלות את הסיכון להדבקה ב-HIV בקרב עובדות מין בטיחואנה מקסיקו.
במחקר שממצאיו תוארו בעיתון AIDS and Behavior גייסו החוקרים עובדות מין בנות 18 ומעלה באמצעות דגימה מבוססת מקום עבודה עבור סקרים (228 משתתפות) וראיונות עומק (50 משתתפות) על מנת לחקור גורמי סיכון ל-HIV במחוז זה.
לאחר מכן, תוך שימוש במודלים גולמיים ומתוקננים של רגרסיה לוגיסטית, העריכו החוקרים את היעדר התמיכה הכלכלית מאחרים בנוסף לדיווחים על קשיים כלכליים ואת הקשר שלהם לחוויה של אלימות מינית (על ידי לקוחות, משטרה, בני זוג ב-6 החודשים האחרונים), אלימות פיזית (ב-6 החודשים האחרונים), אבחנה של מחלות מין ושימוש לא עקבי בקונדום (ב-30 הימים האחרונים). ראיונות איכותנים נערכו עם 50 משתתפות אשר היו תת מדגם של משתתפות בסקר ואלה גם שימשו את החוקרים על מנת למצוא קשר לאותם נושאים שנחקרו.
תוצאות המחקר הראו כי עובדות מין אשר דיווחו על היעדר תמיכה כלכלית היו בעלות סיכון גבוה יותר לחוות אלימות מינית (יחס סיכויים 2.1; רב״ס 95% - 1.1-4.2) בהשוואה לנשים שלא דיווחו על כך. בנוסף נמצא כי נשים שדיווחו על קשיים כלכליים היו בעלות סיכון גבוה יותר לחוות אלימות מינית (יחס סיכויים – 1.9; רב״ס 95% - 1.1-3.6), אלימות פיזית (יחס סיכויים – 1.9; רב״ס 95% - 1.1-3.6), שימוש לא עקבי בקונדום ב-30 הימים האחרונים (יחס סיכויים – 2.4; רב״ס 95% - 1.3-4.6) ולהידבק במחלת מין (יחס סיכויים – 1.9; רב״ס 95% - 1.1-3.4). מידע איכותני סיפק תמיכה בממצאים שלעיל.
ממצאי המחקר מעידים על כך שהתערבויות אשר מכוונות לשיפור המצב הכלכלי של עובדות מין יכולות להיות יעילות על מנת למנוע את ההצלבה המדאיגה בין אלימות והדבקה ב-HIV.
מקור:
Reed E. et al. AIDS and Behavior (2022). https://doi.org/10.1007/s10461-022-03670-0