קיימות המלצות לנטילת תוסף של ויטמין D לצורך שימור בריאות העצמות עבור האוכלוסיה הכללית. עם זאת, אין מידע האם צריכה של תוסף זה מונע שברים. במחקר המשך למחקר VITAL החוקרים בחנו האם נטילה של תוסף תזונה של ויטמין D3 מביא לירידה בסיכון לשברים, בהשוואה לאינבו.
עוד בעניין דומה
מחקר VITAL הינו מחקר אקראי מבוקר שבחן האם נטילה של ויטמין D3 (במינון של 2,000 יחידות בינלאומיות ליום), חומצות שומן n-3 (במינון של 1 גרם ליום) או שניהם מועיל במניעת סרטן ומחלות לב וכלי דם בגברים בגילאי 50 שנים ומעלה ובנשים בגילאי 55 שנים ומעלה בארצות הברית.
הנבדקים לא גויסו על בסיס חסר בויטמין D, מסת עצמות נמוכה או אוסטיאופרוזיס. היארעות שברים נמדדה בעזרת שאלונים שנתיים אותם מלאו הנבדקים ובעזרת סקירה של גליונות רפואיים. התוצאים העיקריים שנבדקו היו היארעות כוללת של שברים, שברים שאינם בחוליות ושברים בצוואר הירך. החוקרים השתמשו במודלים לסיכון יחסי על מנת להעריך את השפעת הטיפול בניתוח על פי אוכלוסיית intention-to-treat.
מבין 25,871 נבדקים (50.6% נשים [13,085/25,871], 20.2% ממוצא אתני שחור, [5,106/25,304]), החוקרים איששו 1,991 מקרי שבר עבור 1,551 נבדקים בתקופת מעקב חציונית של 5.3 שנים. תוצאות המחקר הדגימו כי בהשוואה לאינבו, נטילת תוסף של ויטמין D3 לא הראתה תועלת בהפחתת אירועי שבר מכל סוג (שאירע עבור 769 מתוך 12,927 נבדקים בקבוצת הטיפול עם ויטמין D, לעומת 782 מתוך 12,944 נבדקים בקבוצת אינבו; יחס סיכונים של 0.98, רווח בר-סמך של 95%, 0.89-1.08; p=0.7), שברים שאינם בחוליות (יחס סיכונים של 0.97; רווח בר-סמך של 95%, 0.87-1.07; p=0.5) או שברים בצוואר ירך (יחס סיכונים של 1.01, רווח בר-סמך של 95%, 0.7-1.47; p=0.96).
לטיפול לא היתה השפעה משתנה כתלות במאפייני הבסיס של הנבדקים, כולל גיל, מין, קבוצה אתנית, BMI או רמות 25-הידרוקסי-ויטמין D. לא נצפו הבדלים משמעותיים בתופעות הלוואי בין קבוצות המחקר, כפי שנצפה במחקר האב.
מסקנת החוקרים היתה כי נטילה של תוסף של ויטמין D3 לא הביא להפחתה משמעותית בסיכון לשברים בנבדקים בריאים בגיל העמידה ובגיל השלישי, בהשוואה לאינבו. זאת כאשר הנבדקים לא נבחרו על פי חסר בויטמין D, מסת עצם נמוכה או אוסטיאופרוזיס.
מקור: