במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Annals of Neurology, מטרת החוקרים היתה להעריך את ההשפעה של טיפול עם דקסמתזון, רמדסיביר, או שתיהן, על הסיבוכים הנוירולוגיים בעקבות מחלת הקורונה.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר החוקרים אספו מידע תצפיתי מ-International Severe Acute and Emerging Respiratory Infection Consortium (ISARIC) WHO Clinical Characterization Protocol UK (CCP-UK). המידע כלל נתונים על חולים בני 18 שנים ומעלה אשר אושפזו בין 31 בינואר 2020 ל-29 ביוני 2021 ואובחנו מעבדתית עם SARS-CoV-2. הקצאת הטיפול לא היתה סמויה ובוצעה על ידי רופאים. החוקרים השתמשו במתודולוגיית ציון נטייה על מנת לצמצם את המשתנה המתערב, והטיפול עם דקסמתזון, רמדסיביר, או שתיהן, הוערך בהשוואה לטיפול הסטנדרטי.
התוצא הראשוני של המחקר היה סיבוך נוירולוגי שהתרחש בנקודות התמותה, השחרור, או ההחלמה מהאפיזודה הקלינית של מחלת הקורונה.
לצורך המחקר נאספו בסך הכל 89,297 מאושפזים, כאשר 64,088 מתוכם סבלו ממחלת קורונה חמורה ו-25,209 סבלו מקורונה לא היפוקסית. סיבוכים נוירולוגיים התפתחו ב-4.8% וב-4.5% בהתאמה. בשתי הקבוצות נמצא כי סיבוכים נוירולוגיים נקשרו עם תמותה מוגברת, אשפוז ביחידות לטיפול נמרץ, יכולת טיפול עצמי גרועה יותר בשחרור ועם משך זמן עד להחלמה.
בחולי קורונה חמורה נמצא כי הטיפול עם דקסמתזון (n=21,129) רמדסיביר (n=1,428), או שילוב של שתיהן (n=10,846) נקשר עם היארעות נמוכה יותר של סיבוכים נוירולוגיים: יחס הסיכויים 0.76 (רווח בר-סמך של 95% 0.69-0.83), יחס הסיכויים 0.69 (רווח בר-סמך של 95% 0.51-0.90), ויחס הסיכויים 0.54 (רווח בר-סמך של 95% 0.47-0.61), בהתאמה. בחולי קורונה שאינם היפוקסיים, הטיפול עם דקסמתזון (n=2,580) נקשר עם שיעור מופחת של סיבוכים נוירולוגיים (יחס הסיכויים 0.78, רווח בר-סמך של 95% 0.62-0.97), וטיפול משולב עם דקסמתזון/רמדסיביר (n=460) הראה מגמה דומה (יחס הסיכויים 0.63, רווח בר-סמך של 95% 0.31-1.15).
לסיכום, הטיפול עם דקסמתזון, רמדסיביר, או שתיהן, בחולים המאושפזים בעקבות מחלת הקורונה נקשר עם שיעור מופחת יותר של סיבוכים נוירולוגיים באופן מתווסף, כך שהתועלת הגדולה ביותר נצפתה בחולים שקיבלו טיפול עם שתי התרופות.
מקור: