זיהום של קרטינוציטים על ידי וירוס פפילומה יכולה לגרום ליבלות. יבלות אלו יכולות להיות בעלות סוגים שונים בהתאם למורפולוגיה והאזורים האנטומיים בהם הן נמצאות. לכן, התפתחו אסטרטגיות לטיפול ביבלות על ידי השריית תגובות רגישות יתר מאוחרות. מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Dermatologic Therapy היתה להשוות בין התגובה התרפויטית, היעילות ותופעות הלוואי של הזרקת ויטמין D3 לתוך נגעים והזרקת חיסון MMR לתוך נגעים.
עוד בעניין דומה
ניסוי קליני זה היה חד-סמיות בו נכללו 100 מטופלים אשר נדגמו לפי שיטת דגימה מחושבת ומשכו עמד על 12 חודשים. במסגרת הניסוי באופן אקראי הוקצו מחצית המטופלים לקבלת אחד משני הטיפולים שנבחנו במחקר. את התגובה הקלינית העריכו החוקרים בהתבסס על ירידה בגודל היבלות, מספר היבלות, פיזורן והשוואה בין תמונות.
תוצאות המחקר הראו כי הגודל הממוצע של היבלות הגדולות ביותר בקבוצה שקיבלה טיפול עם הזרקת ויטמין D3 היה 0.70 ס״מ בעוד שבקבוצה שקיבלה טיפול עם חיסון MMR בהזרקה עמד גודל זה על 0.79 ס״מ. עוד נמצא כי הופעת תגובה ראשונה ממוצעת התרחשה לאחר 3.55 שבועות בקבוצה שטופלה עם ויטמין D3 ובקבוצת שטופלה עם חיסון MMR התרחשה תגובה ראשונה לאחר 3.85 שבועות. תגובה מלאה לטיפול נצפתה ב-54% ו-62% מהמטופלים בקבוצות הטיפול עם ויטמין D3 וחיסון MMR , בהתאמה.
ממחקר זה עולה המלצה לפיה הן הזרקת ויטמין D3 לתוך יבלות והן הזרקת חיסון MMR הן יעילות כטיפול. מעבר לכך, ישנה נטייה קלה להעדפת חיסון MMR מבחינת ניקוי יבלות ופרופיל תופעות לוואי לעומת הזרקת ויטמין D3.
מקור: