עלייה בהיארעות של COVID-19 מאז יוני 2021, הידוע גם כגל הרביעי של הקורונה, הובילה לאישור למתן מנת דחף של החיסון כנגד COVID-19. מטרת מחקר זה היתה לזהות האם ישנו קשר בין מצב ההתחסנות לבין תוצאים של מטופלים שאושפזו עקב תחלואה ב-COVID-19.
עוד בעניין דומה
החוקרים סקרו באופן רטרוספקטיבי את התיקים של כלל הנבדקים שאושפזו עקב תחלואה בקורונה במרכז שלישוני גדול בין התאריכים 25 ביולי ועד 25 באוקטובר 2021 (גל קורונה רביעי בישראל). החוקרים ביצעו ניתוחים חד ורב-משתנים לזיהוי מאפיינים המקושרים למצב ההתחסנות.
במחקר נכללו 349 נבדקים עם מחלה קשה או קריטית. סטטוס ההתחסנות של הנבדקים התחלק כך ש-58% לא היו מחוסנים, 35% היו לאחר קבלת שתי מנות ו-7% קיבלו כבר מנת דחף של החיסון.
תוצאות המחקר הדגימו כי אוכלוסית הנבדקים המחוסנים באופן מלא כללה בעיקר נבדקים זכרים בגילאים מבוגרים יותר באופן משמעותי, עם תחלואה נלווית משמעותית יותר הכוללת סוכרת, דיספילידמיה, מחלת לב איסכמית, אי ספיקת לב, מחלת חסר חיסוני, מחלת כליות וירידה קוגניטיבית.
משך זמן ממוצע מהופעת התסמין הראשון ועד מעמד האשפוז בבית החולים היה ארוך יותר עבור נבדקים שלא חוסנו (7.2±4.4 ימים; p=0.002). מחלה קריטית (p<0.05), אשפוז במחלקת טיפול נמרץ (p=0.01) ותמיכה נשימתית מתקדמת (p=0.004) נמצאו ביחס הפוך למספר החיסונים אותם קיבלו הנבדקים, כאשר השיעורים היו נמוכים יותר עבור אלה שקיבלו מנת דחף של החיסון.
שיעורי תמותה (20%, p=0.83) ומשך אשפוז ממוצע (8.05±8.47; p=0.19) היו זהים בין קבוצות המחקר השונות.
מסקנת החוקרים היתה כי מטופלים מחוסנים כנגד COVID-19 שאושפזו עקב תחלואה בקורונה נמצאו עם שיעורים גבוהים יותר, באופן מובהק, של גורמי סיכון לתוצאים עגומים. עם זאת, כלל תוצאי התחלואה בקורונה היו זהים או טובים יותר דווקא בקבוצה זו בהשוואה לקבוצת המאושפזים שלו חוסנו כנגד קורונה.
מקור: