למרות שהיו דיווחים אנקדוטליים, טרם בוצע מחקר מקיף העוסק בהשפעה של זיהום עם SARS-CoV-2 או חיסון כנגד COVID-19 על מחזור הווסת. על כן, מטרת מחקר זה היתה לבחון את הקשר בין זיהום עם SARS-CoV-2 או חיסון כנגד COVID-19 לבין הופעת הפרעה בווסת.
עוד בעניין דומה
במחקר פרוספקטיבי זה נבחנו 3,858 נשים טרום גיל המעבר מתוך מחקר האחיות 3 שמתגוררות בארה"ב או בקנדה. נשים אלו מילאו שאלון פעמיים בשנה בין החודשים ינואר 2011 ועד דצמבר 2021 והמשיכו במעקב שאלונים בתדירות חודשית או רבעונית בין התאריכים אפריל 2020 ועד נובמבר 2021.
רקע של הדבקות ב-SARS-CoV-2 או מצב חיסון כנגד COVID-19 התבסס על דיווח עצמי של הנבדקות בשאלון שבוצעו בשנים 2020-2021. משך ורגילות מחזור הווסת "לפני COVID-19" דווח במצב הבסיס בין השנים 2011-2016 ואילו משך ורגילות הווסת "לאחר COVID-19" דווח בשלהי שנת 2021.
החוקרים חישבו את השינויים במשך ורגילות מחזור הווסת בין מצב הבסיס לבין המצב לאחר COVID. מודלים לוגיסטיים ומולטינומליים בוצעו לצורך הערכה של הקשר בין זיהום עם SARS-CoV-2 או חיסון כנגד COVID-19 לבין שינויים במאפייני מחזור הוסת.
גיל הנבדקות החציוני בבסיס עמד על 33 (טווח של 21-51) שנים ובתום תקופת המעקב עמד על 42 (טווח של 27-56) שנים, עם תקופת מעקב חציונית של 9.2 שנים. במחקר זה נכללו 421 דיווחים על זיהום עם SARS-CoV-2י(10.9%) ו-3,527 חיסונים כנגד COVID-19י(91.4%). תוצאות המחקר הדגימו כי נשים שהתחסנו היו בסיכון גבוה יותר להתארכות מחזור הוסת בהשוואה לנשים שלא התחסנו (יחס סיכונים של 1.48, רווח בר-סמך של 95%, 1-2.19), לאחר תקנון עבור משתנים סוציו-דמוגרפיים והתנהגותיים. הקשר הזה נותר יציב גם לאחר תקנון עבור סטרס שנגרם בעקבות המגיפה העולמית.
התחסנות כנגד COVID-19 נמצאה קשורה להתארכות מחזור הווסת רק בחצי שנה שלאחר קבלת החיסון (0-6 חודשים לאחר החיסון: יחס סיכויים של 1.67, רווח בר-סמך של 95%, 1.05-2.64; 7-9 חודשים לאחר החיסון: יחס סיכויים של 1.43, רווח בר-סמך של 95%, 0.96-2.14; מעל 9 חודשים לאחר החיסון: יחס סיכויים של 1.41, רווח בר-סמך של 95%, 0.91-2.18), ועבור נשים שמחזור הווסת שלהן היה ארוך או קצר במיוחד (יחס סיכויים של 2.82, רווח בר-סמך של 95%, 1.51-5.27 בהשוואה לנשים עם משך רגיל של מחזור הווסת) או לא סדיר לפני ההתחסנות (יחס סיכויים של 1.1, רווח בר-סמך של 95%, 0.68-1.77 עבור נשים עם מחזור סדיר).
חיסונים מסוג mRNA וגם חיסונים עם וקטור ממקור אדנווירוס נמצאו קשורים לשינויים אלו במחזור הווסת. לעומת זאת, זיהום עם SARS-CoV-2 לא נמצא קשור לשינויים במאפיינים אלה במחזור הוסת.
מסקנת החוקרים היתה כי התחסנות כנגד COVID-19 נמצאה קשורה לשינויים קצרי מועד במחזור הווסת, במיוחד בנשים עם משך לא רגיל או אי-סדירות במחזור הווסת קודם לקבלת החיסון. ממצאים אלה מדגישים את החשיבות במעקב אחרי בריאות מחזור הווסת במחקרים קליניים עתידיים, כדי לבחון את המנגנונים הביולוגיים הגורמים לשינויים אלה.
מקור: