קיים מחסור במידע פרוספקטיבי על הסיכון להישנות של סרטן שד התחלתי בקרב נשים עם גידולים חיוביים לקולטנים הורמונליים אשר מפסיקות באופן זמני את הטיפול ההורמונלי לצורך נסיון להרות.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר עם קבוצה בודדת על מנת לבחון את ההשפעה של הפסקה זמנית של טיפול הורמונלי אדג'ובנטי, לצורך ניסיון להרות, במטופלות עם רקע של סרטן שד.
במחקר נכללו נשים בגילאים עד 42 שנים עם גידול בשד שלב I,יII או III אשר קיבלו טיפול הורמונלי אדג'ובנטי למשך 18 עד 30 חודשים אשר מעוניינות בהריון. התוצא העיקרי כלל מספר אירועים של סרטן שד (מוגדר כהישנות מקומית, אזורית או מרוחקת של סרטן שד פולשני או סרטן שד פולשני בצד השני) במהלך תקופת המעקב.
הניתוח הראשוני תוכנן כעבור מעקב של 1,600 שנות-מטופל. סף הבטיחות שהוגדר מראש היה 46 אירועים של סרטן שד במהלך תקופת המעקב. תוצאי סרטן שד בקבוצת ההפרעה לטיפול הושוו לתוצאים של עוקבת מקרי ביקורת חיצונית הכוללת נשים שלא עומדות בקריטריוני ההכללה של מחקר זה.
תוצאות המחקר הדגימו כי גילן החציוני של 516 הנשים שנכללו במחקר עמד על 37 שנים, משך הזמן החציוני מהאבחנה של סרטן שד ועד גיוס למחקר עמד על 29 חודשים ו-93.4% הדגימו מחלה דרגה I או II. מבין 497 הנבדקות שהיו במעקב עבור מצב הריון, 386 (74%) הדגימו לפחות הריון אחד ו-317 (63.8%) ילדו לפחות יילוד חי אחד.
בסך הכל נולדו 365 תינוקות לנשים שנכללו במחקר. תוצאות המחקר הדגימו כי כעבור משך מעקב של 1,638 שנות-מטופל (משך מעקב חציוני של 41 חודשים), 44 נבדקות חוו הישנות של סרטן שד, ממצא שלא חצה את סף הבטיחות שהוגדר. שיעורי ההיארעות של סרטן על פני שלוש שנים עמדו על 8.9% (רווח בר-סמך של 95%, 6.3-11.6) בקבוצה שביצעו הפסקה בטיפול האנדוקריני לעומת 9.2% (רווח בר-סמך של 95%, 7.6-10.8) בקבוצת מקרי הביקורת.
מסקנת החוקרים היתה כי עבור נשים עם רקע של סרטן שד התחלתי חיובי לקולטנים להורמונים, הפסקה זמנית של הטיפול ההורמונלי האדג'ובנטי לא הביאה לעליה בטווח הקצר בסיכון להיארעות של סרטן שד, כולל הישנות מרוחקת, בהשוואה לקבוצת מקרי ביקורת חיצונית. יש צורך בביצוע המשך מעקב על מנת לספק מידע על אודות בטיחות ארוכת טווח.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה