במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Headache, ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה הפרוגנוסטית של מיגרנה, וזאת בקרב נבדקים עם לחץ תוך גולגלתי אידיופתי מוגבר (idiopathic intracranial hypertension – IIH).

המחקר הנוכחי כלל סך של 97 נבדקים מבסיס הנתונים Vienna-IIH-database (89% נשים, עם גיל ממוצע של 32.9 שנים (±11.1), BMI ממוצע של 32.0 ק"ג\מ"ר, לחץ פתיחה ממוצע של נוזל שדרה: 310 מ"מ).

הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות: קבוצה עם מיגרנה (IIH-MIG, 46%), קבוצה עם כאב ראש לא מיגרנוטי (IIH-nonMIG,י37%, 11% עם כאב ראש מתחי, 26% כאב ראש לא ספציפי) וקבוצה ללא כאבי ראש (IIH-noHA, 17%). בעזרת מודלים מרובי משתנים, החוקרים בחנו את ההשפעה של IIH-MIG על תוצאי כאב ראש וראייה, 12 חודשים מאבחון.

תוצאות המחקר הדגימו כי ב-77% מכלל הנבדקים חל שיפור בכאבי הראש ובקרב 28% מהנבדקים הושג פתרון מלא של כאבי הראש. בקבוצת IIH-MIG נמצאו שיעורים נמוכים יותר של שיפור בכאבי הראש (67% לעומת 89% בקבוצת nonMIG,יp = 0.019) ושל פתרון כאבי הראש (11% לעומת 33% בקבוצת IIH-nonMIG ו-63% בקבוצת IIH-noHA,יp = 0.015).

תוצאות דומות נמצאו בניתוח אשר כלל אך ורק נבדקים עם פתרון של פפילאדמה במהלך המעקב. מאידך, נמצא כי בקבוצת IIH-MIG חלה פחות הידרדרות בראייה (9% לעומת 28% בקבוצת IIH-nonMIG ו-31% בקבוצת IIH-noHA,יp = 0.045).

מניתוח רב משתני עלה כי IIH-MIG קשור לסבירות מופחתת לשיפור בכאבי הראש (יחס סיכויים: 0.57, רווח בר-סמך 95%: 0.40–0.78, p < 0.001) ולפתרון כאבי ראש (יחס סיכויים: 0.29, רווח בר-סמך 95%: 0.12–0.46, p < 0.001). מאידך, נמצא כי לקבוצה זו, סיכון מופחת להידרדרות ראיה (יחס סיכויים: 0.26, רווח בר-סמך 95%: 0.04–0.82, p < 0.001).

מתוצאות מחקר זה עולה כי בקרב נבדקים עם IIH, כאבי ראש מיגרנוטיים קשורים לתוצאי כאב ראש גרועים יותר, אף בקרב אלה עם פתרון של פפילאדמה, וכן קשר אפשרי לתוצאי ראייה טובים יותר.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה