מטרת המחקר היתה לבחון האם טיפול עבור סוכרת הריונית המופיעה לפני שבוע 20 להריון משפר תוצאי אם ויילוד. במחקר נכללו נשים הריוניות, בין שבוע 4 לשבוע 19+6 להריון, עם סוכרת הריונית (על פי קריטריונים של ארגון הבריאות העולמי שנת 2013) שלהן גורם סיכון להיפרגליקמיה.
עוד בעניין דומה
הנבדקות הוקצו אקראית ביחס של 1:1 לקבלת טיפול מיידי עבור הסוכרת ההריונית (קבוצת ההתערבות) או שלא לקבל טיפול כלל/ לקבל טיפול בעיכוב (כתלות בתוצאות בדיקת העמסת סוכר [Oral Glucose Tolerance Test- OGTT] בשבוע 24-28 להריון; קבוצת מקרי הביקורת).
התוצאים העיקריים כללו: משלב של תוצאי יילוד (לידה מוקדמת לפני שבוע 37 להריון, טראומה בלידה, משקל לידה של 4,500 גר' ומעלה, מצוקה נשימתית, צורך בטיפול באור, לידה שקטה, מוות של היילוד ופרע כתפיים), יתר לחץ דם מקושר להריון (רעלת הריון, אקלמפסיה או יתר לחץ דם הריוני) ומסת גוף רזה של היילוד.
במסגרת המחקר 802 נשים עברו הקצאה אקראית; 406 לקבוצת הטיפול המיידי ו-396 לקבוצת מקרי הביקורת. מידע ממעקב נמצא עבור 793 נשים (98.9%). OGTT ראשוני בוצע בממוצע בשבוע 15.6±2.5 להריון.
תוצאות המחקר הדגימו כי 94/378 (24.9%) נשים מקבוצת הטיפול המיידי חוו סיבוכי יילוד, לעומת 113/370 (30.5%) נשים מקבוצת מקרי הביקורת (הפרש סיכונים מתוקנן של -5.6 נקודות אחוז, רווח בר-סמך של 95%, -10.1 ועד -1.2). 40/378 (10.6%) נשים מקבוצת ההתערבות סבלו מיתר לחץ דם המקושר להריון, לעומת 37/372 (9.9%) נשים מקבוצת מקרי הביקורת (הפרש סיכונים מתוקנן של 0.7 נקודות אחוז, רווח בר-סמך של 95%, -1.6 ועד 2.9).
מסת גוף רזה ממוצעת של היילודים מקבוצת ההתערבות המיידית עמדה על 2.86 ק"ג לעומת 2.91 ק"ג בקבוצת מקרי הביקורת (הפרש ממוצע מתוקנן, -0.04 ק"ג, רווח בר-סמך של 95%, -0.09 ועד 0.02). לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות מבחינת תופעות לוואי חמורות המקושרות לטיפול או לבדיקות הסקר.
מסקנת החוקרים היתה כי טיפול מיידי בסוכרת הריונית המופיעה לפני שבוע 20 להריון מביא להטבה צנועה בתוצאי יילוד, בהשוואה להיעדר טיפול מיידי. לא נמצא הבדל מהותי בין תוצאי יתר לחץ דם המקושר להריון או למסת גוף רזה של היילוד.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
