במסגרת מחקר PROSperי(Prospective Research of Outcomes after Salpingo-oophorectomy) אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Obstetrics & Gynecology, ביקשו החוקרים להעריך את ההשפעה של כריתת טפולות מניעתית (risk-reducing salpingo-oophorectomy – RRSO) על שינוי בצפיפות המינרלים בעצם (bone mineral density – BMD), בקרב נשים בגילאי 34-50 שנים עם וריאנטים פתוגניים ב-BRCA1 או BRCA2י(BRCA1/2).

המחקר נערך במתכונת פרוספקטיבית וכלל נשים בגילאי 34-50 שנים עם BRCA1 או שני וריאנטים פתוגניים של קו נבט. החוקרים השוו תוצאים בריאותיים של נבדקות לאחר RRSO לקבוצת ביקורת (אשר לא עברה RRSO אלא ניתוח שימור שחלות).

המעקב אחרי הנבדקות ארך שלוש שנים. BMD הכולל של הירך ושל עמוד השדרה נמדדו בעזרת סריקות DXAי(dual-energy X-ray absorptiometry). המדידות בוצעו בקו הבסיס, לפני ביצוע RRSO או בזמן ההרשמה (בקבוצת הביקורת), ושנה ושלוש שנים לאחר ביצוע הפרוצדורה. ההבדלים ב-BMD בין הקבוצות, כמו גם הקשר בין שימוש בהורמונים ל-BMD, נבחנו תוך שימוש במודלים של רגרסיה ליניארית רב-משתנית עם אפקטים מעורבים.

המחקר הנוכחי כלל סך של 100 נבדקות, מתוכן 91 עברו בדיקת DXA (40 מקבוצת RRSO ו-51 מקבוצת הביקורת).

תוצאות המחקר הדגימו, כי בתקופה שבין מדידת קו הבסיס ל-12 חודשים לאחר RRSO, חלה ירידה משמעותית ב-BMD כולל של הירך ועמוד השדרה(שינוי משוער 3.78%- [רווח בר-סמך 95%: −6.13% - −1.43%] עבור עמוד השדרה הכולל ו-2.96%- [−4.79% - −1.14%] עבור ירך כולל). תוצאים דומים התקבלו 36 חודשים מביצוע הפרוצדורה (5.71%- [−8.64% - −2.77%] ו-5.19%- [−7.50% - −2.87%], בהתאמה).

בקבוצת הביקורת, לא נמצא הבדל מובהק במדידות ה-BMD הן של עמוד השדרה והן של הירך. מהשוואה בין הקבוצות, נמצא הבדל מובהק בשינוי ב-BMD (%) ממדידות הבסיס ל-12 ו-36 חודשים מביצוע הניתוח (−4.49% [−7.67% - −1.31%] ו-−7.06% [−11.01% - −3.11%] עבור BMD של עמוד השדרה, בהתאמה ו-−1.83% [−4.23% - 0.56%] ו-−5.14% [−8.11% - −2.16% עבור BMD של הירך, בהתאמה).

לאורך תקופות המחקר נמצא כי השימוש בהורמונים בקבוצת ה-RRSO קשור לאובדן עצם מופחת הן בעמוד השדרה והן בירך בהשוואה לאי שימוש בהורמונים (P<.001), אך זה לא מנע לחלוטין אובדן עצם (שינוי משוער מהבסיס לאחר 36 חודשים: 2.79%- [−5.08% - −0.51% ו-−3.93% [−7.27% - −0.59%], עבור BMD כולל של עמוד השדרה והירך, בהתאמה).

מתוצאות מחקר הזה עולה כי לנשים עם וריאנטים פתוגניים ב-BRCA1/2 אשר עוברות RRSO לפני גיל 50 שנים יש אובדן עצם בעל משמעות קלינית וגדול יותר, בהשוואה לאלו שעוברות ניתוח משמר שחלות. שימוש בהורמונים מפחית אך אינו מבטל אובדן עצם לאחר RRSO. תוצאות אלו מצביעות על כך שנשים שעוברות RRSO עשויות להפיק תועלת מבדיקה שגרתית של שינויי BMD כדי לזהות הזדמנויות למניעה וטיפול של אובדן עצם.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה