קיימת שונות גדולה בין מטופלים בתגובה לטיפול עם סטטינים מבחינת היעילות בהפחתת כולסטרול LDLי(low-density lipoprotein cholesterol - LDL-C). הירידה ב-LDL-C עשויה להיות תלויה בגיל המטופל, בייחוד בקרב מטופלים מבוגרים יותר, אוכלוסיה שמיוצגת בחסר בניסויים קליניים.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Annals of Internal Medicine, ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין גיל לתגובה לטיפול עם סטטינים.
במחקר זה התבססו החוקרים על מרשם לאומי מדנמרק (2008-2018). המחקר כלל סך של 82,958 נבדקים המטופלים עם סימבסטטין או אטורבסטטין. החוקרים השוו את רמות LDL-C לפני ולאחר תחילת הטיפול. התגובה לסטטינים הוגדרה לפי אחוז הירידה ב-LDL-C ולפי הפרשי הירידה באחוזים (percentage reduction differences – PRDs), בהתאמה לגיל ומינון. 10,388 (13.9%) מהנבדקים החלו טיפול בגיל 75 ומעלה.
תוצאות המחקר הדגימו כי בקרב אלה אשר החלו טיפול בגיל 75 ומעלה, מינון נמוך-בינוני של סטטינים היה בעל אחוז הפחתת LDL-C ממוצע גבוה יותר, זאת בהשוואה לאלה אשר החלו טיפול לפני גיל 50 (סימבסטטין 20 מ"ג: 39.0% לעומת 33.8% ואטורבסטטין באותו מינון: 44.2% לעומת 40.2%, בהתאמה).
PRD מותאם להתחלת טיפול בגיל 75 ומעלה, בהשוואה להתחלת טיפול לפני גיל 50, עמד על 2.62 נקודות אחוז. קשר זה הודגם למניעה ראשונית (2.54 נקודות אחוז) ולמניעה שניונית (2.32 נקודות אחוז), אך היה קטן יותר במינונים גבוהים (אטורבסטטין 40 מ"ג: 1.36 נקודות אחוז, 80 מ"ג: −0.58 נקודות אחוז).
מתוצאות מחקר זה עולה כי סטטינים במינון נמוך-בינוני קשורים להפחתה גדולה יותר ברמות LDL-C באנשים מבוגרים יותר. טיפול זה עשוי להיות טוב יותר כטיפול ראשוני בקרב מבוגרים הנמצאים בסיכון מוגבר לתופעות לוואי.
מקור: