מתבגרים עם אי נקיטת שתן עלולים לחוות איום על השלומות הפסיכולוגית שלהם, אך טרם נבחן מה הן ההשלכות ארוכות הטווח על מצב בריאות הנפש שלהם. מטרת מחקר זה היתה לבחון את הקשר הפרוספקטיבי בין אי-נקיטת שתן או תסמינים של דרכי השתן התחתונות (Lower Urinary Tract Symptoms - LUTS) לבין תחלואה נפשית בקרב צעירים.
עוד בעניין דומה
במחקר פרוספקטיבי זה נכללו 7,332 צעירים (3,639 בנים) מתוך מדגם אוכלוסיה. החוקרים העריכו את הקשר בין אי-נקיטת שתן/LUTS לבין תוצאי בריאות הנפש בעזרת מודלים לרגרסיה רב-משתנית עם תקנון עבור מין, מצב סוציואקונומי, שלב התפתחות, רמת IQ, אירועי עקה בחיים, פסיכופתולוגיה של האם, BMI והפרעות התנהגותיות/רגשיות.
תוצאות המחקר הדגימו כי הרטבות בשעות היום ועיכוב בהתרוקנות הדגימו את המתאם הרחב ביותר להפרעות נפשיות. כלל סוגי אי-נקיטת שתן/LUTS נמצאו קשורים לעלייה בהסתברות להפרעת חרדה כללית (לדוגמה: יחס סיכויים עבור הרטבות בשעות היום עמד על 3.01, רווח בר-סמך של 95%, 1.78-5.09; p<0.001) ו/או דרגה גבוהה יותר של חרדה.
כמו כן, נמצא מתאם עם הפרעת נפש משותפת (לדוגמה: יחס סיכויים עבור עיכוב בהתרוקנות של 1.88, רווח בר-סמך של 95%, 1.46-2.41; p<0.001), דיכאון (לדוגמה: יחס סיכויים עבור דחיפות של 1.94, רווח בר-סמך של 95%, 1.19-3.14; p<0.008), תסמינים דיכאוניים (לדוגמה: יחס סיכויים עבור הרטבות בשעות היום של 1.7, רווח בר-סמך של 95%, 1.13-2.56; p=0.01), מחשבות של פגיעה עצמית (לדוגמה: יחס סיכויים עבור עיכוב בהתרוקנות של 1.52, רווח בר-סמך של 1.16-1.99; p=0.003) והפרעות אכילה (לדוגמה: יחס סיכויים עבור השתנה לילית של 1.72, רווח בר-סמך של 95%, 1.27-2.34; p=0.001).
החוקרים לא הצליחו לתכלל את התוצאות עבור קבוצת מיעוט אתני, אוכלוסייה ענייה או מדגם לא בריטי.
מסקנת החוקרים היתה כי צעירים עם אי-נקיטת שתן/LUTS נמצאים בסיכון מוגבר לסבול ממחלת נפש. יש צורך בהמשך מחקר על מנת לקבוע כיוון לסיבתיות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה