במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת International Journal of Dermatology, החוקרים ביקשו להעריך את הסיכון המוחלט לטרטוגניות בהקשר לחשיפה לאיזוטרטינואין בכלל העוברים.
עוד בעניין דומה
החוקרים כללו נשים הרות שיצרו קשר עם היחידה לפרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה קלינית לצורך הערכת סיכון פרטנית לתרופה בין השנים 2016 ל-2020. נתונים על מאפייני האם וחשיפת איזוטרטינואין התקבלו בייעוץ ראשון. לאחר הלידה, נערכו שיחות מעקב באמצעות שאלון מובנה.
מתוך 2,323 נשים הרות שנכללו, 1.3% (31/2,323) סבלו מחשיפה מערכתית לאיזוטרטינואין במהלך ולפני ההריון. תוצאות המחקר הדגימו כי מתוך 31 הריונות במעקב פרוספקטיבי, שמונה הפסיקו את ההריון באופן אלקטיבי.
רוב ההפסקות האלקטיביות (7/8) בוצעו בגלל החשש למום בעובר. רוב ההריונות (16/23) הסתיימו עם לידות בריאות. מתוך מקרים אלו, החוקרים לא מצאו מומים מולדים גדולים. עם זאת, בשישה הריונות דיווחו על מקרי מוות תוך רחמי (שלושה שליש ראשון, שלושה שליש שני).
מתוך כלל הלידות, 70.5% (12/17) בוצעו בניתוח קיסרי. גיל ההריון החציוני בלידה היה 39, ולא דיווחו על לידות מוקדמות. נוסף לכך, החוקרים גם בדקו טיפול עם איזוטרטינואין מקומי בשישה מקרים ובתוצאות ראו כי כל התינוקות נולדו בריאים.
לסיכום, בהתבסס על תוצאות המחקר, לא היתה עדות למום מולד גדול, הפרעה נפשית או עוברי רטינואיד הקשורים לשימוש באיזוטרטינואין בהריון. עם זאת, חשיפה מערכתית לאיזוטרטינואין, לא שימוש מקומי, עדיין מעוררת חששות משמעותיים המובילים להפסקת הריון.
מקור: