במחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, מבוקר אקראי, החוקרים בחנו את הקשר בין רמות הגלוקוז לאחר בדיקת סבילות גלוקוז פומית (OGTT) בתחילת ההריון לבין הסיכון לסוכרת הריונית ולסיבוכים הקשורים בה במסגרת קוהורט TOBOGM. הם התמקדו בקביעת סף OGTT אפקטיבי שיכול לסייע בניבוי מוקדם של סיבוכי סוכרת הריונית.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Diabetes Care, החוקרים ביקשו לקבוע כיצד רמות הגלוקוז בהריון מוקדם מנבאות סיבוכי סוכרת הריונית (GDM), תוך התמקדות בנשים שגויסו לפני שבוע 20 של ההריון ועברו בדיקת OGTT 75 גרם.
החוקרים איתרו 3,645 משתתפות עם גורמי סיכון להיפרגליקמיה שביצעו בדיקת OGTT של 75 גרם עם מדידה כעבור שעתיים, בשבוע 15.6 להריון בממוצע (סטטית תקן ±2.5 שבועות). הניתוח לא כלל נשים עם היפרגליקמיה שטופלו מוקדם בהריון. ריכוזי הגלוקוז נותחו הן באופן רציף והן על פני קטגוריות גליקמיות מוגדרות (נורמלי, פס נמוך ופס גבוה).
מתוצאות המחקר עולה כי עבור כל עלייה בסטיית תקן אחת בערכי הגלוקוז בצום, שעה ושעתיים, נמצא קשר מובהק לסוכרת הריון מאוחרת, עם יחסי סיכויים מותאמים של 2.04 (רווח בר סמך 95%, 1.82-2.27), 3.05 (2.72-3.43) ו-2.21 (1.99-2.45), בהתאמה.
בנוסף, היו קשרים חיוביים עקביים בין רמות גלוקוז כעבור שעה ושעתיים וסיבוכים סביב הלידה (לידה לפני שבוע 37, טראומת לידה, משקל לידה מעל 4,500 גרם, מצוקה נשימתית, צורך בפוטותרפיה, לידת מת ופרע כתף) , עם יחסי סיכויים מותאמים של 1.15 (רווח בר סמך 95%, 1.04-1.26) עבור שעה ו-1.14 (1.04-1.2) עבור שעתיים.
באופן דומה, רמות גלוקוז גבוהות יותר נקשרו עם סבירות גבוהה יותר ללדת צאצאים גדולים לגיל הריון, עם יחסי סיכויים מותאמים של 1.18 (1.06-1.31) עבור שעה ו-1.26 (1.01-1.25) עבור שעתיים. נצפו גם קשרים מובהקים בין גלוקוז כעבור שעה אחת לניתוח קיסרי ובין צום לבין סוכר כעבור שעתיים והיפוגליקמיה של יילודים. בניתוח קטגורי, רק מדידה כעבור שעה בפס גליקמי גבוה (≥10.6 ממול/ליטר [191 מ"ג/ד"ל]) ניבאה סיבוכים סביב הלידה.
החוקרים סיכמו כי קיים קשר חיובי מתמשך בין רמות הגלוקוז לאחר OGTT בתחילת ההריון וסיבוכי הריון. עבור נשים בסיכון להיפרגליקמיה, רק רמות גלוקוז בפס גליקמי גבוה לאחר שעה אחת חזו באופן מובהק סיבוכים משמעותיים לאחר הלידה.
מקור: