מטרת המחקר היתה לבחון האם מתן מנה חד פעמית של טמסולוזין לפני הניתוח משפר את משך הזמן עד התרוקנות ראשונה של השלפוחית וזמן עד שחרור מאשפוז בקרב נבדקות שעוברות כריתת רחם בגישה זעיר פולשנית.
עוד בעניין דומה
במחקר אקראי מבוקר-אינבו שבוצע במרכז רפואי יחיד עם סמיות כפולה לצורך הערכת אי-נחיתות, החוקרים בחנו את ההשפעה של מתן 0.4 מ"ג טמסולוזין או אינבו על משך הזמן עד התרוקנות ראשונה של השלפוחית לאחר ניתוח כריתת רחם.
נבדקות שעברו כריתת רחם בגישה זעיר-פולשנית באופן אמבולטורי הוקצו אקראית לקבלת מנה בודדת של טסולוזין או אינבו שעה לפני הניתוח. כלל הנבדקות ביצעו בדיקת התרוקנות בשיטת Backfill void trial על מנת למנוע מיסוך שעשוי להיגרם מהבדלים בהתרוקנות הנובעים משונות של גודל שלפוחית השתן של הנבדקות.
לצורך השגת המטרה העיקרית, החוקרים ביקשו לגייס 150 נבדקות למחקר ולהדגים הפחתה של 30 דקות בזמן עד התרוקנות ראשונה של שלפוחית השתן לאחר הניתוח (80% עוצמה, α<0.05). המטרה השניונית של המחקר היתה להשוות את משך הזמן עד שחרור מהיחידה להתאוששות בתר-הרדמתית.
344 נבדקות שעברו ניתוח בין התאריכים יוני 2021-ינואר 2023 נסקרו, ומתוכן 150 נבדקות נכללו בניתוח הנתונים הסופי, 77 נבדקות בקבוצת ההתערבות (טמסולוזין) ו-73 בקבוצת מקרי הביקורת (אינבו).
תוצאות המחקר לא הדגימו הבדל מובהק בין הקבוצות במשך הזמן עד להתרוקנות ספונטנית של שלפוחית השתן לאחר הניתוח (106 דקות לעומת 100 דקות, p=0.5). בנוסף, לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית במשך הזמן עד השחרור בין קבוצות המחקר (144 לעומת 156 דקות, p=0.4). לא היו הבדלים מובהקים בין הקבוצות מבחינת דמוגרפיה או מאפיינים ניתוחיים.
מסקנת החוקרים היתה כי מתן מנה בודדת של טמסולוזין לפני הניתוח לא מפחית באופן משמעותי את משך הזמן עד התרוקנות ספונטנית לאחר הניתוח או משך הזמן עד שחרורן מהיחידה להתאוששות של נשים שעברו כריתת רחם בגישה זעיר פולשנית עבור מחלה שפירה.
מקור: