במחקר פאזה 3, החוקרים בחנו את היעילות והבטיחות של פזולינטנט (fezolinetant), אנטגוניסט לרצפטור neurokinin 3, בטיפול בתסמינים וזומוטוריים בינוניים עד חמורים הקשורים למנופאוזה. תסמינים וזומוטוריים, כגון גלי חום, משפיעים באופן משמעותי על איכות החיים של נשים פוסט-מנופאוזליות, והם מנוהלים בדרך כלל באמצעות טיפול הורמונלי, אשר עשוי שלא להתאים לכל החולים.

החוקרים איתרו 1,800 נשים פוסט-מנופאוזליות, בגיל ממוצע של 54 שנים, אשר חולקו באקראי ביחס של 1:1:1 לקבלת פזולינטנט 30 מ"ג, פזולינטנט 45 מ"ג או אינבו למשך 12 שבועות. לאחר תקופה זו, הנשים בקבוצת האינבו חולקו מחדש באקראי לקבלת פזולינטנט 30 מ"ג או 45 מ"ג, בעוד שהמשתתפות שכבר קיבלו פזולינטנט המשיכו בטיפול שהוקצה להן למשך 40 שבועות נוספים, מה שהביא את החשיפה הכוללת ל-52 שבועות. בקבוצת פזולינטנט 45 מ"ג, 82% מהמשתתפים היו ממוצא אתני לבן ו-15% ממוצא אתני אפרו-אמריקאי. בנוסף, 32% מאוכלוסיית המחקר עברו כריתת רחם קודמת, ו-21% עברו כריתת שחלות קודמת.

קריטריונים הכללה כללו נשים בגילאי 40-65 שחוות תסמינים וזומוטוריים בינוניים עד חמורים, המוגדרים כ-7-8 גלי חום בינוניים עד חמורים לפחות ביום או 50-60 בשבוע, אמנוריאה ספונטנית במשך ≥12 חודשים או ≥6 חודשים עם אישור מעבדתי (FSH >40 IU/L), או שעברו כריתת שחלות דו-צדדית ≥6 שבועות לפני ההקרנה. המשתתפות נדרשו לקבל תוצאות ממוגרפיה ובדיקת PAP תקינות או חסרות משמעות קלינית ולהסכים לעבור אולטרסאונד טרנס-ווגינלי וביופסיה של רירית הרחם בסיום ההקרנה וסיום המחקר.

קריטריוני אי-הכללה כללו שימוש במעכבי ציטוכרום P450 1A2 חזקים/בינוניים, טיפול הורמונלי חלופי, אמצעי מניעה הורמונליים או טיפולים אחרים לסימפטומים וזומוטוריים. כמו כן, לא נכללו נשים עם היסטוריה של גידולים ממאירים (למעט קרצינומה של תאי בסיס), לחץ דם סיסטולי ≥130 ממ"כ או לחץ דם דיאסטולי ≥80 ממ"כ, או דימום רחמי לא מאובחן במהלך 6 החודשים האחרונים. בנוסף, לא נכללו אלו עם מחלת כבד פעילה, מחלות קרדיווסקולריות, נוירולוגיות, כלייתיות, מחלות של מערכת העיכול או הפרעות אנדוקריניות משמעותיות שעלולות להפריע לפרשנות המחקר.

מתוצאות המחקר עולה כי פזולינטנט הפחיתה באופן מובהק את תדירות התסמינים הוזומוטוריים בשבועות 4 ו-12 בהשוואה לאינבו. השינוי הממוצע (least squares means) עבור פזולינטנט 45 מ"ג היה 2.07- בשבוע 4 (P<0.001) ו-2.55- בשבוע 12 (P<0.001). באופן דומה, חומרת התסמינים הוזומוטוריים ירדה באופן מובהק, עם שינוי ממוצע של 0.19- בשבוע 4 (P=0.002) ו-0.20- בשבוע 12 (P=0.007). שיפור נצפה כבר בשבוע 1 ונשמר לאורך התקופה של 12 השבועות. 43% מהמשתתפים בקבוצת פזולינטנט 45 מ"ג דיווחו על תופעות לוואי, בהשוואה ל-45% בקבוצת האינבו כאשר התופעות השכיחות ביותר היו כאבי ראש (6%), עלייה ברמות הגלוקוז בדם (3%) וכאבי בטן עליונה (2%). תופעות לוואי חמורות היו נדירות, והופיעו ב-1% מהמשתתפים בקבוצת פזולינטנט 45 מ"ג וב-1% בקבוצת האינבו. תופעות לוואי שהובילו להפסקה לצמיתות של תרופת המחקר דווחו ב-2% מקבוצת פזולינטנט 45 מ"ג ו-5% מקבוצת האינבו. לא נצפו תופעות לוואי חמורות הקשורות לתרופות. הערכות מעבדה לא הראו שינויים מובהקים מבחינה קלינית בתפקוד הכבד או הכליות.

החוקרים סיכמו כי פזולינטנט הדגימה ירידה מתמשכת בתסמינים הוזומוטוריים במשך 52 שבועות, מה שמרמז על כך שהיא יכולה להיות אפשרות טיפול לא הורמונלית בטוחה ויעילה לתסמינים וזומוטוריים בגיל המעבר.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה